מתורגם לעברית + התאמה לישראל, ע"י shaharr.info
המוטיבציה ללמוד אנג'ל טק, היא (לפחות בחלקה), קשורה לאהבה:
בכל שלב אנחנו מגלים את האהבה מחדש, כי כל שלב מגדיר אהבה באופן אחר.
האהבה שלנו משתנה מהילוך להילוך:
(1) אהבה של אמא, (2) אהבה לעוצמה / כח, (3) התאהבות ברעיון, (4) אהבה לאנשים.
שיעורי הבית מחברים אותנו באופן ישיר למה שעושה אותנו מאושרים בכל אחד מהתחומים.
אנחנו חוקרים את התגובות המכניות, המבוייתות, שמונעות את החוויה הישירה בכל אחת מהאינטיליגנציות.
המדד הסופי הוא כמה אנחנו (1)קולטים, (2)מארגנים, ו(3)מתקשרים את חויית המציאות שלנו.
כיתה א' היא בשביל תינוקות.
אנחנו לומדים להיות פסיביים, תלויים, ולגמרי מרוכזים בעצמנו.
אנחנו לומדים להיות יצורים ילדותיים שחיים בשביל הסיפוק האוראלי המיידי.
אנחנו מגלים מה מרגיש טוב ומה לא, מה מזין ומה לא.
מגלים את הפחד. במיוחד: פחד מנפילות ורעשים פתאומיים, שקוטעים את האושר התינוקי.
יש לנו פריוילגיה לדפוק צרחות מוות כשלא הולך לנו,
וגם לזרוח כמו בודהא כשהכל מסתדר.
בעיקר, תינוקות צריכים אמא, או ממלאת-מקום, שמספקת לנו אהבה של כיתה א'.
האמא קובעת האם המציאות של התינוק מבוססת על אמון, או תלויה במחוייבות של אמא לספק אהבה.
האספקה של אהבת אם עוזרת להטביע אמון,
והמחסור באהבה הזאת מטביע חוסר אמון.
(אבות גם נחוצים וחשובים, אבל קצת יותר מאוחר).
החוויה של כיתה א' היא הכי פחות מפוצלת.
איכויות של הפרדה ובהירות רק מפריעות.
דיבור תינוקי זאת דרך מצויינת להכיר.
אנחנו מרָגשים את האינטיליגנציה הפיזית גם ע"י פעילויות אוראליות אחרות כמו:
מציצה, יריקה, לעיסה, נשיכה, גירגור, הזלת ריר, צרחות, והקאות
וידוע גם שתינוקות מפיקים את הצלילים האנושיים הכי רכים ועדינים.
בתור תינוקות – אנחנו בעצמנו תחושה. אנחנו תופסים ואנחנו התפיסה הכי מרשימה ופגיעה.
אין שום הבדל, אין פיצול.
הפתיחות שאנחנו חשים בתור ילדים הופכת לבסיס שאיתו אנחנו יכולים ללמוד.
בלעדיו, אנחנו מזדקנים בגלל שאין יותר קבלה של דברים חדשים.
כל עוד שאנחנו פתוחים, אנחנו סופגים את העולם שמסביב.
בתור תינוקות, אנחנו לא יודעים מה ההבדל בין העולם לבין עצמנו – זה הכל אותו הדבר –
... עד שאנחנו לא מקבלים אוכל, לא מנקים אותנו, לא מחזיקים אותנו.
ברגע הזה אנחנו מזהים את ההבדל, בעיקר ההבדל שבין כאב לעונג.
ואפילו אז, אנחנו נהיים בעצמנו כאב – וצורחים כאילו שכל העולם מתרסק .
וכשאנחנו נהיים עונג, אנחנו מספקים להורים שלנו שעות של אושר, כי הם זוכרים את הזמן שבו הם היו מלאי התפעלות, התפעמות ונירוונה.
בתור ילדים בכיתה א', הסיבה היחידה לחיות היא החום, ההרגשה המעודדת, והנוחה של קבלת אהבה מאמא / אמא-מחליפה.
האהבה של אמא היא לא רק חמה ונוחה, אלא גם רטובה, מחבקת, ועוטפת הכל.
כשהיא שם – היא בכל מקום.
כשהיא לא - זה הדבר הכי חסר בעולם.
להיות תינוק, מנקודת מבט של מבוגר, זה הדבר הכי מפחיד בעולם, בכלל שהכל תלוי באמא, שתהיה שם כל הזמן.
לפעמים במקום אמא יש בייביסיטר, אבל זה אף פעם לא מרגיש אותו דבר.
אבל הבייביסיטר עוזרת לנו להתבגר מתלות מוחלטת:
חלק מאיתנו מוחזקים על הידיים יותר מדי, ואז אחנו לא מפסיקים להיות תינוקות, אפילו בתור מבוגרים של כיתה ד' !
אנחנו בעצם חסרי ישע לטעויות, לנסיונות ולתאונות שאמא שלנו עושה כשהיא לומדת לגדל אותנו.
מה שהכי חשוב לקחת מכיתה א', זה שהכל מתקבל, והחיים דואגים לעצמם ומסתדרים מעצמם.
יש סיכוי שאם לא נלמד או נפנים את זה, לא נעלה לכיתה ב', או שלא נבין את החשיבות של לקבל תמיכה, .של פגיעות, ובטחון.
הדברים הנ"ל חיוניים בשביל הרגשת נוחות, ברמה הכי בסיסית.
בכיתה ב', הדברים האלו חבויים, כי יש דברים אחרים ללמוד,
אבל בפנים, בכל שלב, אנחנו עדיין התינוקות הרכים והמושיים שמחפשים חום בכל מיני מקומות רטובים.
ודרך אגב – אנחנו ממש אוהבים לשים דברים בפה...
חיבור לרחם ולגוף במים.
אם אין תא ציפה - אמבטיה:
חמימה,
שקטה, לכבות לגמרי את כל המכשירים,
תאורה מינימלית/או חושך,
אפשרות: קילו מלח,
ללא בושם, ללא סבון.
לתזמן חצי שעה + 10 דקות התארגנות בסבבה.
אם יש גישה לתא ציפה, וודאו מראש שהוא כלול את כל הנתונים הבאים!
טמפרטורה קבועה בין 32 ל-34 מעלות
לפחות 1.5 מטר רוחב
לפחות 2 מטר אורך
אפשרות לחושך מוחלט
אפשרות לשקט מוחלט
פרטיות מלאה, ללא הפרעות מכל סוג
עירום מלא (ללא גומיות, מגע של בד, או תכשיטים)
שהייה במים לפחות 45 דק' רצופות.
מגע מלא עם המים (ולא דרך בד או ממברנה)
המים מכילים לפחות 20% מלך אנגלי ("אפסום סולט")
אם אין גישה לתא ציפה - אז חפשו אמבטיה
חובה שקט ללא הפרעות למשך שעה
מלאו את האמבטיה במיים חמים.
למשך שעה אחת, אל תכניסו חומרי ריח, בושם, עשן, קול, דיבור, הסחות דעת, צעצועים, מכשירים, אנשים אחרים, בעלי חיים -- אפילו אם זה משהו טבעי.
כבו את הטלפונים ואת ההתראות.
כבו תנורי חשמל או דברים אחרים שעלולים להדאיג אתכם.
אם יש ילדים - וודאו שהילד מטופל ע"י מבוגר אחראי שיכול לדאוג לו בעצמו שעה שלמה.
לפני מילוי המים, הוסיפו כמה קילו מלח. קילו מלח עולה 1-2 ש"ח, ולכן 30 קילו מלח עולים פחות משעה של תא ציפה.
שאר הפעילויות של הילוך ראשון:
תן למישהו לסחוב אותך
לקבל מסאז בכל הגוף
לזחול ולדבר כמו תינוק
לבכות כשמרגישים חסרי ישע
לחוות את הפחד מנפילות ורעשים פתאומיים
להיות רעב ממש
להתכרבל עם מישהו שאוהב אותך
לגלות מה המודלים שלך של "אמא"
לספק את עצמך
להרשות למישהו להאכיל אותך
כיתה ב' זה לילדים. תינוקות גדלים להיות ילדים כשהם מתחילים לזוז ולהתרחק מאמא, ומתחילים לגלות דברים בעצמם.
הקטע של חינוך עכשיו זה לזחול, לעמוד, וללכת בעולם.
ילדים בודקים את עצמם: כמה מהר הם יכולים לזוז, וכמה הן חזקות.
ילדים לומדים להיות חזקים ומהירים כדי שהם לא יצטרכו להרגיש נזקקים לעזרה - כמו תינוקות.
אף אחד לא אוהב תינוקות בכיינים סביבו בכיתה ב', ואף אחד לא רוצה להיות כזה, במיוחד ליד ילדים אחרים.
ילדים לפעמים בודקים את הכוח והניידות של עצמם ע"י ללכת מכות עם ילדים אחרים.
ילדים לומדים על נצחון והפסד, שזה המשחק העיקרי של כיתה ב'.
בגלל זה הם מתארגנים בחבורות – כי הם יודעים כמה חשוב לנצח.
בחבורות האלה הם מגלים מי הבוס, ומי הילד הכי פחות חשוב, זה שכולם צוחקים עליו ויורדים עליו ביחד.
הבוסים אומרים לכל הילדים האחרים במה משחקים.
בכיתה ב' – כדאי שכל אחד יהיה הבוס לפחות פעם אחת כדי לקבל תעודת הסמכה.
בתור ילדים, אנחנו מיישמים את זה ע"י ביטוי – אנחנו מבטאים את עצמנו.
אחרת, איך ילדים אחרים ידעו מי אנחנו??
לפעמים, ילדים פוגשים ילדים גדולים.
ילדים גדולים הם הילדים הכי חזקים והכי מהירים בסביבה.
לפעמים, ילדים יעריצו או יפחדו מילדים גדולים בגלל זה.
ילדים גדולים הם בעצם ילדים מכיתה ד' שמסתובבים עם ילדים קטנים כי יש להם משימות של כיתה ב' שהם צריכים להשלים.
האהבה של כיתה ב' היא אהבה לעוצמה וכוח.
לפעמים צריך לאהוב כוח רק כדי לקום על הרגליים.
העוצמה באה בעיקר בצורות הבאות:
כוח
חופש אישי,
סטאטוס
עוצמה של כיתה ב' באה מהבטן.
צריך אומץ כדי לדעת שאתה יכול לדאוג לעצמך כשיש בלגאן.
אמא לא נמצאת בסביבה כל הזמן, אז צריך לדעת להגן על עצמך, אפילו ללכת מכות על החיים ועל המוות, אם את חייבת.
ילדים חייבים ללמוד ליצור את הנכונות לריב, אחרת הם נהיים "פחדנים", "משתפנים", "תינוק של אמא" – שמות שמתארים את הילדים הכי פחות חשובים.
לבנים בד"כ יותר קשה מאשר בנות, כי לא מצפים מבנות להלחם באותה צורה (למרות שחלק מהן דווקא עושות את זה).
כשילד עוזב את אמא כדי ליצור את הספייס שלו, הוא נהיה אינדיבידואל ברגע שהוא מוצא דרך להכריז בעלות על השטח הזה.
שעורי בית של כיתה ב' זה לקחת בעלות על הפעולות והמרחב שלך.
כשילדים מקבלים מספיק אחריות על עצמם, הם יכולים להחלט מי יכול לבוא ומי לא.
אינטיליגנציה רגשית זה אומר להיות מסודר.
כשילדים בטוחים בעצמם מספיק כדי לאכוף את ההחלטות שלהם, הם מתקשרים אנטיליגנציה רגשית.
התהליך של מיקוד רגשי הוא להתרכז בעצמך – בהכרח.
גם כשאמא לא כאן – מישהו צריך להשגיח על האיש הכי חשוב בעולם!
בתור ילדות, כשאנחנו חזקות מספיק כדי להגן על עצמנו ולעמוד על שלנו, אנחנו מתוגמלות בתחושת חופש אישי, והערכה עצמית.
העצמאות הזאת נותנת לנו את הזכות לעשות דברים בדרך שלנו !
(אלא אם תלמידות מכיתה ג' חכמות עלינו, או תלמידים מכיתה ד' מתגרים בנו.... או מבוגרים נוזפים בנו)
אבל עד אז, אנחנו עושים מה שמתחשק לנו!
אנחנו לובשים מה שבא לנו, גוזרים את השיער איך שבא לנו, או נותנים לו להתארך.
אנחנו שומרים סודות מהמבוגרים, ואפילו משקרים להם בשביל ההרגשה של החופש שלנו.
אנחנו הילדים מפתחים אסטרטגיות רגשיות כדי להשיג מה שאנחנו רוצים.
ממש פוליטיקאים. וכמו שפוליטיקה באה מהמילה "POLICE",
אנחנו בתור ילדים סוגרים דילים, ונכנסים לתפקידי אכיפה, מודיעין, עריצות, הכל בשביל להיות על הגובה.
הסטאטוס מגיע כשאנחנו מכירים את המשחק מספיק טוב כדי לנצח כמעט כל פעם.
ילדים אוהבים גם מנצחים וגם נצחונות –
לנצח זה מדליק, ומשחרר אדרלנין – סם חשוב בכיתה ב'.
מי שנותן הכי הרבה אדרנלין מקבל את המעמד הגבוה יותר.
סטאטוס זה כמובן דבר יחסי: לכל ילד יש קריטריון אחר שמדליק אותם. מה שמדליק ילד אחד - מכבה ילד אחר - או פשוט לא מזיז לו.
אנחנו גם יוצרים חיבורים על אותו בסיס – האם אנחנו זורמים עם עם מה שמלהיב, מרגש ומדליק ילדים אחרים. אם לא, לא נורא... תמיד יש ילדים אחרים שאפשר לבדוק.
תשתתף במשחק ספורט כלשהו בשביל לנצח
תראי סרט של קלינט איסטווד – [מה מתאים לשנות ה-2010] ?
קח סיבוב על גלגל ענק
תקים ותפתח את חבורה גיבורי העל שלך – create your own elite power group
תשתוללי בהופעת פאנק/רוק
תיזום קרב התאבקות
תפסיד בויכוח, ותרגישי מובסת
תגרום למישהו אחר להרגיש חשוב
קחי שיעור קראטה
תטפס על עץ
תעבור התקף זעם
תתמרדי נגד הדמות הסמכותית האהובה עליך
כשאתם מרגישים שפלשו לך למרחב האישי, אל תשמרי בבטן – תתפרץ, תצאי עליהם!
תתנהג כאילו אתה שולט על העולם
רגשות: תהליכים שמפעיל השכל כתגובה לתחושות; תגובת הגוף לסיפור שאני מספר לעצמי
אנג'ל / מלאך: שם קוד לצד ימין של המוח. הצד היצירתי, אינטואיטיבי, לא מילולי
טק / טכנולוגיה: הצד האנליטי, החושב, המילולי, של המוח
כל התסריטים הנוירולוגים מהעבר מובאים לכם בעיבוד מחודש: טארוט. קבלה. מערכת הצ'אקרות. אלכימיה.
הכל טרי, תודה לעץ, ללא דיבור צבוע, בלי רוח וצילצולים, או העירפול המכוון, שבגללם אי אפשר לקרוא את הספרים האלה.
דבר ראשון, תודה רבה למסע האמיץ של טימותי לירי, בכתיבת הספר "exo-psychology", שהיה ההשראה ל-Angel Tech.
אני מאמין שד"ר לירי היה הראשון שהביא את העקרונות האוניברסליים האלה לתירגום אנושי.
אנשים אחרים כמו גורדייף, וכמה סופים, לקחו על עצמם את המשימה אבל הידע נשאר נגיש רק למעטים.
טימותי לירי בחר לייחס את את חוק האוקטבות למדע של זמננו,
פיזיקה, סוציולוגיה, גנטיקה, מדעי הגוף, נוירולוגיה, פילוסופיה מודרנית,
בניסיון לעדכן את ההגדרות המיושנות של מערכת
8-החלקים.
אנג'ל טק זה לא על מלאכים, אלא על צד ימין / צד שמאל של המוח, תפעול הנפש והשכל, וכדומה.
מלאך (אנג'ל): צד ימין של המוח; יצור של אור
טק: טכניקה; אומנות
אנג'ל טק: האומנות להיות אור.
אנטרו עלי עשה התאמה נוספת של המושגים האלה ב-1984, ואלו הם המושגים שנשתמש בהם בספר הזה.
אני מתאים אני (שחר) ערכתי כדי שהטקסט יהיה פחות מסורבל, פחות מתחכם, - וניתן ליישום בחיים האישיים והיומיומיים.
לדעתי אי אפשר להבין את הילוכים 1 ו-2 במילים, בלי שהילוך 3 פועל וגם תקין.
ולכן, יש להתחיל מקריאה של 1 ומיד לעשות את תרגילים, עם או בלי הבנה עמוקה ושכלית,
וכנ"ל הילוך שני. במצב זה, יש חשיבות עליונה למדריך או מנחה שיוודא שהקורא לא מזיין לעצמו את השכל ולא מדלג על דברים לא נוחים, בגלל דעות קדומות.
[todo]
אנחנו יצורים של חומר וגם של אנרגיה.
[todo]
המורים מסתובבים בינינו, בצורות שונות, והם מוכנים ללמד.
אלו מאיתנו שלא מוכנים ללמוד מבנאדם אחר, יקבלו את המידע בחלומות, מסיטואציות, ופעילויות שקורות מעצמן.
למי שכן מוכן ללמוד אחד מהשני, המורים כבר פה, והם – אנחנו. למשל:
עובד תחנות דלק, שיכורים ברחוב, סבתות, אסטרונומים, חתולים, בעלות בית, עצי אורן, שדרני חדשות, מוזיקת מטאל הרד-קור, קריסטלים, ילדים, מוצארט, שרברבים, וכו'.
הכל רוחני, המורים בכל מקום: צריך נקודת מבט נוספת כדי לראות את זה.
מהי אינטיליגנציה במילים שלך?
לפי ההגדרה הזאת, איך אפשר להגדיל את האינטיליגנציה, להאיץ, ולהגשים אותה?
מה הצבע שאת/ה הכי אוהב/ת?
תוכנית היא בעצם מפה - מפת המציאות שלנו.
התוכניות שלנו, כוללות הגדרות של ההורים שלנו, ושל אנשים אחרים, טלויזיה, שמועות, תרבות, ו... גם של עצמנו.
אנחנו משתמשים בדעות ובמושגים שלהם, בלי לדעת. בצורה אוטומטית.
בתכלס – פחות מ-23% מהתוכנית שלנו שייכת באמת לעצמנו, האני האינדיבידואל –
כל שאר הדעות, כ-77%, הוכתבו לנו ע"י אנשים אחרים! אנחנו לא לבד בתוך עצמנו.
מה עושים?
אם אנחנו רוצים לתת יותר מקום פנימי לרגשות, למחשבות, למסקנות --- של עצמנו,
ולכן - ממש קריטי שנבין איך השכל שלנו עובד.
הכוונה של התוכנית שלנו היא לקיחת בעלות, מחדש, ובעצמי, על תחומי החיים שלי.
כל אחד בסגנון שלו – בתחומים הבאים:
תחושה פיזית
איזון רגשית
תשתית מושגית
טקסים חברתיים
תענוגות חושניים
פרספקטיבה על-חושית
הסתנכרנויות מיתולוגית
הוויה רוחנית
אנג'ל טק מחולק ל-3 חלקים:
בית הספר להשרדות
ההיכל המסוכן
לימודים גבוהים
כאן לומדים להיות מכונאי קארמה.
לוקחים קורסים מעשיים בהשרדות אישית, בתחומי ה-: ביולוגיה, רגש, הגיון, וחברה.
לאחר מכן לומדים בעיות מכאניות, זיהוי תקלות במנגנון-ההשרדות – והתאמות נדרשות למצב תקין.
התוצאה: מכונאי קארמה, אנשים אחראיים ועצמאיים , שמסוגלים לעשות בעצמם תיקונים ושיפורים להגדלת החופש והיצירתיות.
מוטבע בשלב התינוקות: הזנה, יניקה, עיכול, התחבקות, ביטחון-פיזי
מוטבע בשלב הילד-ההולך: תביעות טריטוריאליות, טקטיקות כוח רגשיות, אסטרטגיות שליטה/כניעה.
מוטבע ע"י חפצים אנושיים ומערכות סמלים; ההתמודדות עם הסביבה, התכוונות, חישובים, תכנון מראש, בניית "מפה" של היקום.
מוטבע בזמן הסקס הראשון / האורגזמה הראשונה, ובאמצעות קודי המוסר של השבט. עוסק בהנאה מינית, הגדרות מקומיות של מה זה "מוסרי" / "מגונה", התרבות, דאגה לצאצאים
מרחב פעולה חופשי שבו התלמידים הצעירים עוברים חניכה.
במונחים מיתולוגיים, זה המצב שאליו נקלעות נשמות ש-"יצאו מהגוף", כתוצאה ממצב הלם, בזמן שהגוף מתפקד בעצם על "טייס אוטומטי".
הנקודה שבה כל התוכניות מתפרקות, וההרגלים המוכרים קוֹרסים למטרת שינוי ועיצוב מחדש.
שמות נוספים: פעילויות פוסט-השרדותיות, או "איך לעוף, וגם להשאר שם, באלגנטיות"
[במקור: Art of getting high, and staying there]
אחרי שאנחנו מסודרים וסגורים על הצרכים ההשרדותיים שלנו, הדבר הכי טבעי זה להרגע, להנות, ולתת ליצירתיות להתבטא.
אם אנחנו לא דואגים כל הזמן להשרדות, יש לנו יותר זמן פנאי, ויכולים ללמוד להחליף מנגנון מוח.
במקום עבודה של לחץ והשגת מטרות לתת לדברים להיות ולקרות.
כל הפעילויות של אינטיליגנציות הגבוהות (5-8) זמינות לכל אחד, גם בלי סמים.
או בשמו הקודם: אינטיליגנציה רוחנית.
להחליף הילוכים במוח לפי הסיטואציה – זה הדבר הכי קרוב לקסמים וכישוף.
היכולת הזאת (לבחור) עוקפת את הנטייה שיש ב"חטיבת-הביניים" לבריחה מההווה - בעזרת סמים / אלכוהול).
[todo]
חשוב לזכור שנסיגה זה דבר כלי שימושי, כמו לדוגמא לחזור ללימודים כדי להזכר בחומר הבסיסי, או כדי לתת לדברים לשקוע.
